לומדים איך ללמוד - טכניקות לימוד שישפרו את יכולת הלמידה שלכם

אני שמחה לשתף אתכם בקטע מתוך הספר שלי שיחות על אסטרטגיה שיצא בתחילת שנת 2024. שיחות על אסטרטגיה הוא ספר אסטרטגי עסקי והוליסטי שמתאים לאנשי עסקים וליזמים שמתחילים את דרכם. הספר מבוסס על תאוריית החקלאי העסקי שנולד בעקבות הסיפור שלי על משפחתי החקלאית. במהלך הקריאה תוכלו להפיק תובנות מעשיות על האופן שבו יש לתכנן ולחשב מהלכים בחייכם, תוכלו ללמוד על מרכיבי העסק ועל צמיחתו של עסק במרוצת השנים. תוכלו לזהות תקיעות עסקית וצוואר בקבוק בעסק, תוכלו לקרוא על המלצות מקצועיות לפעולה במצבי תקיעות, במצבים של משברים מנטליים ופחדים בעסקים. תוכלו לפתח חשיבה אסטרטגית ולגלות באיזה אופן משחק השחמט בא לידי ביטוי בעולם העסקים. (ספוילר - יש גם פרק שעוסק בעסקים ומשפטים) הספר מציג אסכולות בחשיבה אסטרטגית לצד פירוט מרכיבי אישיות האדם והתנהגות של בני אדם. לאורך הספר משולבים מאמרים מקצועיים בתחומים מגוונים וגם ראיונות אישיים עם מומחים בתחומם. 

את התוכן שתקראו בחרתי להציג בפניכם בדיוק כמו ששמעתי אותו לראשונה. אני בטוחה שלאחר קריאת ההמלצה המקצועית שבפניכם תוכלו להבין מדוע. 

אחד הדברים החשובים ששמתי לב אליהם בתהליך הלימוד שלי עם סטודנטים וסטודנטיות למשפטים זה, שיש להם פער וחוסר ידע בנוגע ל-איך ללמוד, בנוגע ל-מיומנויות בסיס שצריך בעולם המשפטים, וחוסר הבנה בנוגע לטכניקות לימוד. מכיוון שנושא זה קרוב לליבי, החלטתי לעשות כל שביכולתי על מנת לסייע לסטודנטים להבין יותר מה דרוש מהם באקדמיה וגם איך הם יכולים לעזור לעצמם ללמוד יותר טוב.

בגלל הסיפור האישי שלי והסטודנטית שאני הייתי, אני מאמינה שכל סטודנט באשר הוא יכול להשתפר ולרכוש את המיומנויות הדרושות לו על מנת להצליח באקדמיה. 

הכל עניין של רצון והשקעה. ובנימה אופטימית זו בואו נצלול יחדיו להמלצה מקצועית שתוכל כבר עכשיו לשפר את הביצועים שלכם...

בניגוד לתפיסה שלמידה נועדה לצעירים, אנחנו יכולים ללמוד דברים חדשים בכל גיל. היום אנחנו יודעים שהמוח שלנו גמיש, ממשיך להתפתח כל החיים וימשיך להתפתח אם נמשיך ללמוד ולאתגר אותו. מחקרים מראים שלמידה מתמדת במהלך החיים תשפיע לטובה על הבריאות והצלילות של המוח בגיל זקנה. ככל שנלמד יותר ונאתגר את המוח בכל גיל, עולה הסיכוי שלנו לחיים ארוכים ובריאים יותר. כל בני האדם יכולים ללמוד הכול. ייתכנו הבדלים ביניהם במשך זמן הלימוד, בעיקר בעקבות מידע מוקדם שיש להם לגבי הנושא שהם לומדים ומידת המיומנות וההרגל שלהם ללמוד. למידה עצמית כרוכה באתגרים מסוימים, אבל כולם יכולים להתמודד איתם וללמוד לבד, אם רק יתחילו בצעדים קטנים וירחיבו אותם בהדרגה ובהתמדה, בדומה ליצירת כל הרגל חדש. יכול להיות שיש לנו הרגלים או העדפה ללימוד בסגנון מסוים, אבל כולנו יכולים ללמוד היטב בכל דרך למידה. 

כמה המלצות שישפרו את טכניקת הלימוד שלכם: 

1.תהיו דבורים – מתברר שכדי ללמוד ולזכור הכי טוב, כדאי שנלמד מהדבורים. כמו שמסביר לנו פילוסוף החינוך ד"ר נמרוד אלוני, דבורה מתמירה צוף לדבש. גם בשביל לזכור, צריך להעביר את התוכן תהליך התמרה, מה שחוקרי המוח וקוגניציה מכנים "עיבוד של תוכן". תוכן שנזכור זה תוכן שעשינו בו איזשהו שינוי, שהוא לא נשאר בדיוק כפי שקיבלנו אותו. אחת הדרכים הכי פשוטות היא לשאול שאלות כדי לוודא שהבנו. תוכן שאני מעבדת הוא תוכן שאני אזכור. תוכן שרק הקשבתי לו, גם אם היה מובן מאוד, עלול להישכח ביתר קלות.

2.להרבות בשליפות – אם נרצה ללמוד מידע חדש ושהוא יישמר בזיכרון, עלינו לחזור וללמוד את התוכן יותר מפעם אחת. לכן ממש חשוב לפרוס את הלמידה להרבה מנות, לפגוש את החומר שוב ושוב ורק אז להתקדם הלאה. ריבוי השליפות מחזק את ההקשרים שלנו במוח לנושא הנלמד ויקל עלינו לשלוף את המידע בעתיד. פעם אחת לא מספיקה וסיכוי גבוה שהיא לא תיחרת בזיכרון. ככל שנשלוף בדרכים מגוונות יותר, בהקשרים חדשים, כך יהיה לנו קל יותר "לשלוף" את המידע כשנידרש לו. 

3.תישנו על זה – מתברר שחלק גדול מהתהליכים שקשורים לאחסון תוכן חדש שלמדנו, בזיכרון לטווח ארוך, מתרחש דווקא כשאנחנו ישנים. שינה טובה מבטיחה אחסון מיטבי ואפשרות לשלוף ולהיזכר בתוכן למחרת. אגב, כדאי לנו להקפיד על הפסקות והפוגות. דווקא בזמן ההפסקה, כשאנחנו חושבים על משהו אחר לגמרי מתקיים תהליך עיבוד של התוכן שלמדנו. 

4.לטעות – כשאנחנו טועים, אנחנו זוכרים טוב יותר את המידע שבו שגינו. כשאנחנו טועים, אנחנו מתאכזבים, מסתקרנים ושואפים להצליח בפעם הבאה. טעות מעסיקה אותנו ומסקרנת אותנו, היא נוגעת בנקודות הכי הישרדותיות שלנו, ולכן היא מעוררת אותנו מאוד. אגב, גם טעויות של אחרים מעסיקות אותנו מאוד. כשזה מגיע ללמידה, בדיוק ההפך הוא הנכון, כדאי לטעות בזמן הלמידה, אבל מייד לאחר מכן לתקן את הטעות. כי כדי שזה יצליח, לא מספיק לטעות, חשוב לא פחות לתקן את הטעות באותו הרגע, על מנת שלא תתקבע בזיכרון שלנו כמידע מוטעה ואז יהיה לנו הרבה יותר קשה לתקן. 

הזיכרון שלנו מתנהל בשלושה תהליכים מנטליים: קידוד, אחסון ושליפה. 

קידוד: השלב שבו אנו קולטים מידע חדש מבחוץ. ראינו משהו, שמענו משהו, חשבנו על משהו? בשלב הזה מתנהל הקידוד. ככל שנהיה יותר פעילים ונחשוב יותר על מה שקלטנו, כך הקידוד יהיה חזק יותר ומכאן החשיבות של למידה פעילה.

אחסון: שלב שבו המידע נשמר בזיכרון, חלק ניכר מתהליכי האחסון מתקיימים בזמן שינה ומכאן החשיבות של הקפדה על שינה. 

שליפה: השלב שבו אנו מוציאים את המידע מהזיכרון. השליפה עצמה היא אחת הדרכים לחזק את הזיכרון הזה, ולכן כל כך חשוב לשלוף את התוכן הלימודי, ובטח לאחר שינה. קידוד מתרחש לרוב בזיכרון העבודה שלנו, בעוד ששליפה, בוודאי אחרי שינה, "תעורר" זיכרונות שאוחסנו אצלנו בזיכרון לטווח רחוק. 

החוקרים מתייחסים לזיכרון העבודה כאל שער לזיכרון ארוך הטווח. מכאן החשיבות להבחנה בין השניים. ההתייחסות לזיכרון העבודה היא כאל הפעלה זמנית של נוירונים (תאי עצב במוח), מעין "מחסן" זמני, בעוד שזיכרון לטווח רחוק נחשב למקום שבו מתרחשים שינויים פיזיים בקשרים שבין הנוירונים. חלק גדול מה"מעבר" של המידע מזיכרון העבודה לזיכרון לטווח רחוק מתקיים בזמן השינה. הזיכרון שלנו הוא זה שמחזיק ומעבד את האינפורמציה במוח לתקופה קצרה בשלב הקידוד. הזיכרון הוא גורם מרכזי בתפקוד המוח ונקשר לכלל היכולות שלנו כמו האינטליגנציה והיכולת לחוש דברים. 

רוב חוקרי המוח רואים בו את מהות המודעות שלנו. על אף היותו דרוך וערני, הקיבולת של זיכרון העבודה מוגבלת. אנחנו יכולים לשמור רק כמות מסוימת במוח בכל רגע נתון. נהוג להניח שאנו יכולים לזכור עד שבעה פריטים בזיכרון העבודה, וזיכרון זה מחזיק בדרך כלל שלושים שניות עד שמתחלף על ידי תוכן אחר. כמובן, זיכרונות דועכים לאורך הזמן, חזרה על המידע שנמצא בזיכרון עבודה מקלה את תהליך הזיכרון, וחזרה כזו תהיה מוצלחת יותר אם ננסה לתת משמעות למידע, ובכך נצמצם את הנפח שלו. הזיכרון לטווח הרחוק, לעומת זאת, מאופיין בקיבולת הרבה יותר גדולה. המידע המוחזק שם הוא יציב יותר ובעל אורך חיים ממושך יותר. יש חילוקי דעות בין חוקרים אם קיבולת זיכרון זו היא סופית או אינסופית, אך ברור שביכולות הנוכחיות שלנו לא נצליח למלא את ה"הארד־דיסק" הזה. 

איך כדאי ללמוד? מדעני הקוגניציה זיהו כמה מתודות שמאפשרות רכישת ידע אפקטיבית באופן אוניברסלי. תלמידים מצליחים יותר אם הם מעבדים את החומר הלימודי באופן שיוצר משמעות בתוכן (במקום עיון סתמי, הקשבה פסיבית או חזרה פסיבית על החומר). תלמידים מטמיעים יותר טוב את התוכן אם הם פוגשים אותו פעמים רבות, באופן מגוון ומרווח ובצורה של שאילת שאלות. האמת הזו נכונה והוכחה גם במחקר שתואר במעלה הכתבה. מי שלמד באופן נכון הצליח, ללא קשר לסגנון הלמידה שלו. 

לסיכום, נראה שאופנת סגנון הלמידה מושכת אותנו (ומבלבלת אותנו) כי היא חלק מתקופה שבה אנו מבקשים לתת מענה אישי לאנשים על פי סגנונם. ההבנה שאסטרטגיות למידה הן אוניברסליות פוגעת בתחושה שאנחנו מיוחדים ואינדיבידואלים. התוצאה היא שחסר לנו ידע קריטי באחת המיומנויות הכי חשובות שאנו נדרשים לה – ללמוד איך ללמוד. 

איזה כלי יש לנו במקרה שנרצה לעשות סדר ולארגון של הכול? 

מפת למידה – למידה חדשה זה אומר הצפה של תוכן. למפה שמציירים על עמוד או משתמשים באפליקציה יש יתרון, היא גורמת לנו לפרוס את התוכן על גבי המרחב ולראות מה קשור למה, מה שייך למה, וזה גורם לנו לנהל לעצמנו את מה שלמדנו ולזכור אותו הרבה יותר טוב. מפת הלמידה זה בדיוק מה שיכול לעשות לנו סדר בבלגן. היא עוזרת להבין את התוכן, בעצם הבנייה שלה אנחנו מפרידים בין עיקר לטפל. היא גם מחזקת את הקשרים בין החלקים של התוכן. אז אם יש תוכן מורכב יותר או תוכן שמצריך ארגון ראשוני, אני ממליצה בחום ללכת על מפת למידה. 

כיצד שימוש במפות למידה מחזק תהליכי למידה? ציור של מפת למידה הוא פרקטיקה מומלצת עם סיום של תהליך למידה כלשהו, כשרוצים "לארוז" ו"לעשות סדר". מפת למידה מסייעת מאוד לארגן את עיקרי התוכן הלימודי באופן גראפי, ומאפשרת עיבוד טוב יותר של הרעיונות המרכזיים שמאחורי מה שלמדנו. על נייר או על דיגיטל, עם שימוש ב"חוקים" מעולם מפות חשיבה, או בלי חוקים בכלל, הפריסה הויזואלית של עיקרי התוכן על מרחב כלשהו עושה לנו סדר. מפת למידה מסייעת להפריד בין עיקר לטפל. היא מאפשרת לעשות Zoom-In ו־Zoom-Out על מה שלמדתי. היא מחזקת את הקשרים שבין הרכיבים השונים של מה שלמדנו, מעצימה אותנו כלומדים וגורמת לנו להיות "המנהלים של התוכן" ולסדר אותו בעצמנו. פעמים רבות החיבורים בין חלקי המפה או היבטים אחרים המתעוררים סביב המפה, הם אמצעי שמסייע לנו להפיק תובנה חדשה. בפעילות כיתתית, לתת ללומדים לצייר מפת למידה יכול לחזק שיתופי פעולה בין לומדים ומאפשר חשיפה לנקודות מבט חדשות של הלומדים.

לימודי משפטים זה לא רק שינון חוקים, פסקי דין ועוד, אלא גם הבנה וניתוח של עקרונות וחוקים משפטיים. פיתוח הרגלי לימודי נכונים וכישורי לימוד טובים עוזרים להצטיין בלימודי משפטים ולהצטיין בקריירה העתידית של הסטודנטים כעורכי דין. 

לייעוץ אקדמי, לשיעורים פרטיים למקצועות משפטיים, מזמינה אתכם ליצור איתי קשר – עו"ד שני אלה בגדדי 054-5591268.