לשכת עורכי הדין פרסמה בחודש מאי 2022 חוזר מתומצת (של 11 עמודים) שנועד להביא את עיקרי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, התקנות והכללים שהותקנו והתגבשו על ידי הלשכה בנוגע להתמחות. החוזר כולל 22 סעיפים ובסדר הבא:
ראיון קבלה להתמחות – בשנה השלישית לתואר או לאחר סיום התואר הסטודנטים יקיימו ראיונות להתמחות. בדרך כלל אותו משרד/עורך דין שמתראיינים אליו יבקש לראות אישור ממוסד אקדמי על כך שאותו סטודנט מצוי בשנת לימודיו השלישית או שכבר סיימה.
רישום מתמחה – סעיף 26 לחוק לשכת עורכי הדין קובע את התנאים לרישום מתמחה. חלק מהתנאים הינם: מי שקיבל תעודת בוגר במשפטים או מי שסיים את תקופת לימודיו. בהקשר זה ראוי לציין שהלשכה לא מסתפקת בצילום של התעודה או האישור, אלא חובה לצרף צילום/העתק המאושר על ידי הפקולטה או מאומת על ידי עורך דין שהוא "נאמן למקור". בנוסף, הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.
סירוב לרשום מתמחה - סעיף 27 לחוק קובע כי הלשכה רשאית שלא לרשום מועמד כמתמחה אם נתגלו עובדות שבעטיין סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך-דין. בנוסף, אם במהלך ההתמחות נפתחה חקירה או מוגש כתב אישום, על המתמחה לדווח על כך במיידית ללשכה. ולסיום, הלשכה רשאית להביא בגדר שיקוליה גם את המידע לגבי הרשעה שהתיישנה בבואה להחליט הן בבקשת מועמד להירשם כמתמחה והן במועמד להתקבל כחבר בלשכה.
כשרות לאמן מתמחה – סעיף 29 לחוק קובע מי רשאים להיות מאמנים למתמחים: שופט או חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על-ידי הלשכה כראוי להיות מאמן. רצוי לוודא מראש או עם מזכירות מתמחים בלשכה שאכן המאמן הוסמך כדין (במיוחד אם הנך מתמחה ראשון של המאמן).
תקופת ההתמחות – נקבע ל-18 חודשים (שנה וחצי). כמו כן, ישנו סייג כלפי סטודנטים שהחלו לימודיהם לפני יום 7.8.2017 וטרם חלפו שנתיים מהיום בו הם זכאים לתואר בוגר במשפטים. ייתכן שלגביהם תקופת ההתמחות עומדת עדיין על 12 חודשים. חשוב להדגיש כי הלשכה לא מקצרת התמחויות.
מעמד המתמחה ושכרו - סעיף 41א' לחוק קובע כי דינו של מתמחה, לכל דבר ועניין, למעט החיקוקים המפורטים בתוספת לחוק, יהיה כדין עובדו של המאמן. בתוספת נכלל, בין היתר, חוק פיצויי פיטורים. מכאן, חלים על המתמחה דיני העבודה, וביניהם חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית, וצווי הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה ובדבר תשלום דמי הבראה והפרשה לביטוח פנסיוני ולפיצויים. קיימת חובת הפקת תלושי משכורת למתמחה כדין כל עובד שכיר. חובת העסקת המתמחה כשכיר והפקת תלושי שכר בתוקף גם כאשר המאמן והמתמחה הינם בני זוג. בנוסף, חלה חובה על תשלום עבור שעות נוספות. הלשכה אינה מאשרת התמחות ללא קבלת שכר.
אישור מועד תחילת ההתמחות - אישור הבקשה הן לתחילת התמחות הן להמשך התמחות ייחשב מיום קבלת הבקשה בלשכה או מיום תחילת ההתמחות בפועל, לפי המאוחר יותר.
סייג לאימון – תקופת ההתמחות תיוחד להכשרה מקצועית בלבד.
זמני ההתמחות – מתמחה יועסק לפחות 36 שעות בשבוע. הלשכה אינה מאשרת התמחות במתכונת פחותה. ההתמחות צריכה להיעשות בשעות העבודה הנהוגות דרך קבע במשרד המאמן. במסגרת הבקשה לרישום התמחות חובה לכלול תוכנית התמחות קבועה הנוקבת בימים בשבוע ובשעות.
עבודה נוספת – ככלל לא ניתן לעבוד בעבודה נוספת בעת התמחות. אולם, ישנם קריטריונים שקבעה הלשכה לפיהם תיבחן כל בקשה לקבלת היתר לעבודה נוספת. כמו כן, יש לעיין בסייג בנוגע למתמחה שיש בבעלותו עסק פעיל או מתנדב.
היעדרות ממקום התמחות – מתמחה לא יעזר ממקום התמחותו יותר מ-30 ימים, אלא אם מדובר בשירות מילואים/מחלה/חופשת לידה.
היעדרות מאמן – על מתמחה לדווח ללשכה במקרה בו צפוי המאמן להיעדר ממשרדו לתקופה ממושכת העולה על 30 ימים.
חילופי מאמנים - המבקש לעבור להתמחות במשרד אחר יגיש ללשכה מכתב ממאמנו החדש בציון מועד המשך ההתמחות תחת פיקוחו ופירוט ימי ושעות ההתמחות, וכן יצרף דו"ח על סיום התמחותו אצל המאמן הקודם.
רציפות ההתמחות - כל הפסקה ברציפות תקופת ההתמחות טעונה אישור הלשכה, וזאת על מנת למנוע מצב של פיצול ההתמחות לתקופות קצרות הפוגמות בטיב ההתמחות.
דין וחשבון על התמחות – חובה להגיש בתום ששה חודשי התמחות דו"ח על ההתמחות ללשכה.
הפסקת התמחות – ראשית נקבעה תקופת מינימום של 60 ימים להתמחות אצל מאמן. אם ברצון מי מהצדדים להפסיק התמחות, קיימת חובת הודעה הדדית הן של המתמחה והן של המאמן לפחות 30 ימים על הפסקת ההתמחות.
פיקוח על התמחות – פיקוח על התמחות נעשה בדרך כלל במקום ההתמחות. במקביל מתבצע פיקוח על ידי שאלון אינטרנטי מובנה. בפיקוח נבדקים עניינים מהותיים וטכניים הכרוכים בהתמחות. במקרים בהם הפיקוח מאתר פגמים בהתמחות או עולה חדש שההתמחות אינה מתבצעת כראוי, מתבצע פיקוח טלפוני לרבות בדיקה של חקירה סמויה. ממצאי החקירה מועברים לוועדת ההתמחות.
בחינת הסמכה לעריכת דין – רק מתמחה שסיים את תקופת התמחותו כדין מועמד לגשת לבחינות הלשכה. הבחינה מתקיימת בשני מועדים: מועד קיץ יכול שייערך החל ממחצית חודש אפריל ועד לסוף חודש יוני, ומועד חורף יכול שייערך החל ממחצית חודש אוקטובר ועד לסוף חודש דצמבר. המועד המדויק מתפרסם באתר הלשכה.
כפיפות המתמחה לכללי האתיקה המקצועית - בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר בלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, בהתאם לאמור בסעיף 41 לחוק.
חברות בלשכה – סעיף 44 לחוק קובע באילו מקרים הלשכה רשאית לסרב לקבל חבר לשורותיה. כמו כן, טקסי קבלת חברים חדשים נערכים פעמיים בשנה.
ועדת ההתמחות הארצית - ועדת ההתמחות הארצית היא הגוף המוסמך על פי דין לדון ולהחליט בבקשות בנושאים שונים בענייני ההתמחות, ולהפעיל את סמכויות הלשכה הנוגעות למתמחים ומאמנים.
לדייק את תחום ההתמחות שמעניינת אותי ולכוון למשרד או עורך דין העוסק בתחום. עדיפות להתמקצע בתחום עיסוק שרואים עצמנו עוסקים בו בעתיד.
לדמיין את העתיד שלי – "מה ארצה להיות כשאהיה גדול". לחשב את מסלולי המקצועי בתחום ולקבל בהתאם לכך החלטות לגבי תחום ההתמחות.
לא להסתכל על התמחות כמשהו רגעי וחולף (למרות שכך זה באמת), אלא על מקום עבודה שאני לומד ממנו ומעשיר את הידע שלי. ככל שאני אלמד יותר כך אוכל להתמודד טוב יותר בעתידי המקצועי.
לבחור מיקום להתמחות שמתאים לי מבחינה גיאוגרפית. לא לשכוח שמדובר בשנה וחצי שצריך להגיע יום יום בוקר בוקר לאותו מקום. לבדוק אם יש תחבורה ציבורית קרובה או מקום חנייה, או רכבת (תחבורה ציבורית באשר היא).
לבחון האם משתלם לי לעשות התמחות במשרד קטן בו אני יכול ללמוד יותר על ניהול משרד, ועל להיות עורך דין עצמאי (איך לנהל עסק), או האם יותר מתאים לי לעשות התמחות במשרד בינוני-גדול ששם הסיכוי שאלמד איך לנהל עסק עצמאי הוא קלוש יותר. זכרו כי יש דברים שלומדים במשרד קטן שלא לומדים במשרד גדול. ממליצה לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא – יתרונות וחסרונות בהתמחות במשרד קטן לעומת משרד גדול.
לייעוץ אקדמי, לשיעורים פרטיים למקצועות משפטיים, מזמינה אתכם ליצור איתי קשר – עו"ד שני אלה בגדדי 054-5591268.
